חינוך טכנולוגי ורובוטיקה בגיל הרך

חינוך טכנולוגי ורובוטיקה בגיל הרך

חינוך טכנולוגי ורובוטיקה בגיל הרך (3 -6)

ד"ר אסנת דגן

אנו חיים בעולם טכנולוגי, בו אנשים זקוקים לידע, מיומנויות וערכים המתאימים לחיי היומיום ולחיי העבודה. עקב כך, יש חשיבות רבה בחינוך טכנולוגי פורמלי מהגיל הרך ועד לתיכון (K-12). הילדות המוקדמת, היא התקופה שבה מוטמע הבסיס ללמידה אפקטיבית ולמידה תמידית ומתמשכת נבנית ולכן החינוך הטכנולוגי בגילאים אלה התווסף כחלק מרכזי לקוריקולום של גילאים אלה במדינות רבות. הילדים הם בעלי יכולת פנימית לדמיין, להמציא וליצור, מה שמביא לפוטנציאל להתפתח כטכנולוגים מתחילת חייהם (Stables[1], 1997). היות והתפתחות הדימוי העצמי והעמדות כלפי תפקיד כל אחד מהמינים מתחילים מוקדם, עוד לפני שהילדים מגיעים לגיל בית ספר. המאמצים לספק לבנים ולבנות אפשרויות שוות לאוריינות טכנולוגית צריכה להתחיל מהגילאים הצעירים.

שרגא ברוש[2], נשיא התאחדות התעשיינים, במאמר דעה טוען כי "החינוך הטכנולוגי על כל רבדיו, הנו הבסיס לטיפוח ההון האנושי העתידי ולהמשך צמיחתה של התעשייה הישראלית. הוא אשר מקנה לבוגרים "מפתחות וכלים לחיים", אשר מאפשרים להם להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי העתיד ולהשתלב באופן תורם, איכותי ויצרני, בצבא, באקדמיה ובמשק הישראלי, תוך מיצוי היכולות והכישורים של התלמידים".

דן וילנסקי[3], יזם ומפתח, מוסיף כי יש להתחיל את החינוך המדעי טכנולוגי בגן. לטענתו: "ילדים בגן צריכים להיחשף למדע, לדעת מושגים בסיסיים של משקל ונפח ולא לפחד מטכנולוגיה. חשיפה זאת מקטינה את הפחד מטכנולוגיה…פעילויות מדעיות וטכנולוגיות מהגיל הרך יביאו לכך שיהיו בישראל יותר מהנדסים, טכנאים הנדסאים ומדענים".


בגני הילדים עוסקים הרבה ביצירה ולכן יצירת סביבה המזמנת ומאפשרת יצירה, בניה, פירוק והרכבה,  תקדם את הסקרנות של הילדים ותאפשר להם לעבוד בשיתוף פעולה מתוך הנושאים המעניינים אותם. סביבת הגן צריכה לכלול סוגים שונים של ערכות בניה אשר יספקו, גירויים אינטלקטואליים שונים, אפשרויות שונות של רפלקציה ותיווך התהליכים שהילדים עוברים.

יש להסכים על הגדרה של החינוך הטכנולוגי בגילאים השונים, האם זוהי אוריינות טכנולוגיות? האם זה חינוך מקצועי בגילאים הבוגרים יותר? האם משלבים מדע, טכנולוגיה וחברה? האם מתייחסים ל STEM? STEAM? כל אחת מההגדרות ומההדגשים השונים מחייב פיתוח קוריקולום שונה והכשרת מורים וגננות המתאימים לכך.

בשנת 1995 פורסמה תכנית מסגרת ללימודי מדע וטכנולוגיה בגיל הרך. לתכנית מסגרת זו פותחו חומרי למידה ובעקבות דו"ח הררי אף הוכנסו ערכות שונות המסייעות ללמידה. תכנית מסגרת זו פותחה בשנת 2009 לתכנית לימודים מסודרת הכוללת נושאים במדעים ובטכנולוגיה. הנחות היסוד בבסיס תכנית[4] זו הם: (1) ילדים מתעניינים בתופעות טבע וטכנולוגיה; (2) ילדים צעירים מגלים יכולות של חשיבה מדעית וחשיבה טכנולוגית; (3) חשיפה מוקדמת לתופעות מדעיות ועיסוק בטכנולוגיה משפרים את ההבנה של מושגים מדעיים וטכנולוגיים הנלמדים בשלב מאוחר יותר; (4) פיתוח חשיבה מדעית וטכנולוגית מחייב פעילויות פדגוגיות מתוכננות ומכוונות; (5) עיסוק במדעים ובטכנולוגיה מטפח חשיבה לוגית מדעי ומפתח יצירתיות; ו (6) חשיפה מוקדמת למדע וטכנולוגיה מפתחת עמדות חיוביות כלפיהם (שם עמ' 7 -8).

הבסיס ללימודי הטכנולוגיה על פי תכנית זו הוא – פתרון בעיות בתהליך התיכון. הבסיס ללימודי הטכנולוגיה בתכניות הלימודים למדע וטכנולוגיה בחברה, ליסודי ולחטיבת ביניים הוא: העולם המלאכותי, פתרון בעיות בתהליך התיכון, מערכות טכנולוגיות והשפעת הטכנולוגיה על האדם והחברה.

למרות שברמה ההצהרתית של מערכת החינוך יש חובה להתייחס לנושאים טכנולוגיים בתוך תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה, עדיין בגנים רבים בארץ (וגם בבתי ספר רבים) אין התייחסות מעשית לנושאים אלה.

מיודוסר וקופרמן [5](2014) מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו, מודל הממוקד בלומד המסתמך על תיאוריות הלמידה הבאות: הבניית ידע (קונסטרקטיביזם וקונסטרקטיביזם חברתי), למידה מותאמת הקשר, למידה מתוך תכנון ותיכון ובהקשר זה למידה מבוססת פתרון בעיות ולמידה מתוך עשייה.  מודל המורכב משבעה ערוצים והם: 1) העולם המלאכותי: חפצים, התקנים ושימושם; 2) תיכון פתרונות לבעיות: (מתהליכים אינטואיטיביים לפיתוח שיטתי של פתרונות); 3) בניה, הרכבה ותיכון )מבנייה חופשית לתכנון ותיכון רפלקטיביים); 4) דרכים ומסלולים (מסימני דרך לתכנות רובוטים); 5) עולם הארטיפקטים החכמים (מאינטראקציה, הפעלה והבנה לתכנון ותיכון התנהגות מסתגלת של ארטיפאקטים מבוקרים); 6) תיכון מיוחד לילדים מיוחדים; 7) תהליכים מורכבים: הלכה למעשה פרויקט אינטגרטיבי. מודל זה היה חלק מגן ניסויי בניהולה של ד"ר קופרמן, ואף מוטמע במספר גנים ברחבי הארץ. קיימות תכניות נוספות לשילוב מדעים וטכנולוגיה בגני הילדים אך הן מקומיות ואינן נחלת הכלל.


כאשר בוחנים מה קורה בחינוך הטכנולוגי (ולא שילוב טכנולוגיה בגנים) במקומות שונים בעולם מוצאים כי אין הגדרה מוסכת לגבי הגילאים המוכללים בתחום הגיל הרך. בחלק ניכר מהן מתייחסים לגיל הצעיר מ- 8, בארצות שונות מתחילים את החינוך היסודי בגיל 5, כך שהלימודים הפורמליים הכוללים גם חינוך טכנולוגי חלים על ילדים בגיל שאצלנו מוגדרים כגן חובה. אנחנו בנייר עמדה זה מתייחסים לגילאי 3 – 6. גם טווח גילאים אלה הוא מגוון ואי אפשר להתייחס לילדים בגילאים אלה כמקשה אחת ובעלי יכולות זהות.

הכללתו של החינוך הטכנולוגי בקוריקולום של הגיל הרך הוא רעיון חדש במדינות רבות, ומורים מבולבלים ואינם יודעים את המשמעות של חינוך טכנולוגי בגיל זה. לטכנולוגיה עצמה יש הגדרות שונות ואם נסכם אותם: כאשר אנו אומרים טכנולוגיה אנו מחפשים פעילויות בכל התחומים של הקיום האנושים שבו אנשים משתמשים ומפתחים כלים, מכונות, חומרים, טכניקות ותהליכים לפתרון בעיות ולהשגת מטרות כדי לתת תשובות לצרכים אנושיים ולהגשים חלומות (de Vries 2005[6]; Rasinen 2000[7]; Stables 1997; Standards for technology… 2000[8]).

במחקר אודות הדמיון והשוני בקוריקולום של חינוך טכנולוגי בגיל הרך בארצות אירופיות שונות שהתפרסם ב –        2009 ((Turja, Endepohls-Ulpe & Chatoney[9] נמצא כי כאשר בוחנים את התכנים, נראה כי המוקד של החינוך הטכנולוגי הוא בנושאים הבאים:

ידע ומיומנויות עם: אובייקטים – התפקוד, התכונות, הרכיבים והמטרות שלהם; חומרים טבעיים ומלאכותיים והתופעות הפיזיקליות שלהם; מערכות ותהליכים של ייצור;  טכניקות ודרכים מדעיות/טכנולוגיות של פעולה (לדוגמה: זיהוי בעיה ופתרונה, תהליכים מתמטיים, שמירת הקלטות, תיעוד ותקשורת של רעיונות ופתרונות).

הבנה של: העולם המלאכותי (בעבר ובהווה) וצרכים אנושיים; טכנולוגיה כסיוע בחיי היומיום; זוויות ראיה חברתיות, כלכליות ואקולוגיות בהערכה של מוצרים טכנולוגיים (פיתוח בר קיימה, והתנהגות הצרכנים; עולם העבודה, וארגונים  ומקצועות טכנולוגיים; האני כאדם בעל יכולת להתמודד עם עולם טכנולוגי.

נמצאה הלימה בין הגדרות החינוך הטכנולוגי לבין הנושאים המופיעים בקוריקולום של הארצות השונות.

אמנם הקוריקולום בארצות השונות מצהיר על כך שיש ללמד ולעסוק בנושאים אלה אך אין הנחיות ברורות וחומרי למידה כיצד לבצע זאת בפועל מבחינה דידקטית.

המודל שהוצג לעיל שפותח על ידי מיודוסר וקיפרמן (2014) ומיושם במספר גנים בארץ, עונה על דרישות הקוריקולום שנמצא במדינות השונות ויכול לתת לו פתרון דידקטי מובנה ומסודר.

 

המלצות לעתיד

בגני הילדים ובעיקר בגני החובה יש לעסוק בנושאים טכנולוגיים מרכזיים כמו: חשיבה יצירתית ותהליכי תיכון, העולם המלאכותי (תוך כדי פירוק ובנייה), חומרים, מכונות ומכשירים, חשיבה ביקורתית בשימוש בטכנולוגיה, אוריינות לחינוך סביבתי, מערכות נבונות וחשיבה חישובית.

כדי לעשות זאת יש בראש ובראשונה להכשיר את הגננות בכך שיבינו ויאמינו בחשיבות הנושא וכיצד לשלבו בחיי היומיום ובתרבות הגן.

האמצעים הדרושים לכך הם: ערכות בניה רבות מסוגים שונים, כדוגמת: קוביות מסוגים שונים, לגו, קונקס ועוד. ערכות בניה המאפשרות הכרות עם החשיבה החישובית כדי להכיר ולהבין כיצד המערכות שסביבנו פועלות, ערכות המאפשרות פירוק ובניה, סרטוט כאמצעי תכנון וכן כאמצעי רפלקציה.

אמצעים אלה ישולבו בחיי היומיום במסגרת המשחק החופשי ובמסגרת פעילות מיוחדת כך שהתיווך של צוות הגן יאפשר הסקת מסקנות ורפלקציה לגבי העולם הטכנולוגי שהוא חלק מעולם הילדים בגיל זה.

 

[1] Stables, K. (1997). Critical issues to consider when introducing technology education into the curriculum of young learners. Journal of Technology Education, 8(2), 50–65.

[2] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5011387,00.html

[3] https://archive.extra-mag.co.il/promote-technical-education-which-should-begin-in-kindergartens

[4] http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/KdamYesodi/MadaTechnologia.pdf

[5] מיודוסר,ד', וקופרמן, א' (2014) העולם המלאכותי בגן הילדים. הד החינוך. עמ' 92 -95

[6] De Vries, M. J. (2005). The nature of technological knowledge: Philosophical reflections and educational consequences. International Journal of Technology and Design Education15(2), 149-154.‏

[7] Rasinen, A. (2000). Developing technology education. search of curriculum elements for Finnish general education schools.‏

[8] https://www.iteea.org/File.aspx?id=67767

[9] Turja, L., Endepohls-Ulpe, M., & Chatoney, M. (2009). A conceptual framework for developing the curriculum and delivery of technology education in early childhood. International Journal of Technology and Design Education19(4), 353.‏

תגובות גולשים